נזק ללא זיקה 

שיקול דעת שיפוטי, קובע השופט אהרון ברק בספרו הנושא שם זה, משמעותו יצירת משפט על ידי השופט. והנה נדמה כי אם עשרה קבים של יצירה ירדו לעולם המשפט הרי תשעה מהם מיושמים במשפט הביטוח. כך פיצוץ מכונית על ידי מטען חבלה נחשב על ידי בתי המשפט לתאונות דרכים.

בדרך זו של פרשנות יצירתית חויבה חברת בטוח לשלם תגמולי בטוח גם עבור נזק שלא נגרם למבטח או למוטב למרות הוראת חוק מפורשת הקובעת כי "בבטוח נכסים חייב המבוטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב" (סעיף 55 לחוק חוזה הבטוח).

פסק הדין מדבר בחברת מטר אשר השכירה מבנה תעשייתי שבבעלותה באזור התעשיה בחולון לחברה לייצור מזרונים בשם פייראיזן.

בשנת השכירות התשיעית פרצה במבנה שריפה וכילתה אותו. בחוזה השכירות התחייבה חברת פייראיזן "לבטח את המבנה מפני כל נזק, לרבות נזקי שריפה ולהמציא למשכיר שעבוד ביטוח".

חברת הבטוח בידרמן, שאצלה בוטח המבנה, הכירה בשעבוד אך טענה כי עדיין המבוטחת על פי הפוליסה היא חברת פייראיזן. לכן כל עוד זו האחרונה אינה תובעת את תגמולי הבטוח עבור בנייתו של המבנה השרוף מחדש, אין בעלת המבנה, חברת מטר זכאית לקבלם.

נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר דחה טענה זו. מטר יכולה לממש את זכויות הביטוח שמושכנו לטובתה באותו אופן ובמידה שחברת פייראיזן יכולה לעשות זאת.

בכך נפתחה הדרך לדיון בסוגיה העיקרית. האם יכולה היתה חברת פייראיזן עצמה לתבוע תגמולי ביטוח כאשר לה לא נגרם כל נזק, המבנה איננו שלה, וגם לא נטען לאחריות כלשהי שלה לקרות השריפה.

בידרמן סברה כי לפייראיזן אין כל עילת תביעה כלפיה. לטענתה היא ביטחה את זיקת השוכרים בנכס ולא את זיקת הבעלים. ההבדל בין השניים או ברור.

השופט שמגר דחה גם טענה זו. חובת השיפוי של המבוטח איננה מותנית באופיה של הזיקה הקניינית של המבוטח לנכס. כשנשרף נכס הנזק שנגרם אחד הוא, בין אם הבעלים מחזיק בנכס ובין אם החזיק בו שוכר.

גם אם נדרש ענין מסויים של המבוטח בנכס, הרי מרגע שהתקיים ענין זה ואין ספק שלשוכר ענין בנכס, אין זה משנה מיהו המבוטח.

השופט שמגר התעלם לחלוטין מדעתו של פרופ' אורי ידין אשר שימש בשעתו נסח החוקים של מדינת ישראל. ידין מדגיש כי בהצעת החוק דובר בנזק שנגרם מבלי לפרט למי נגרם הנזק. נוסח סתמי זה היה מאפשר לבטח נזק "סתם", גם נזק שנגרם לא למבוטח ולא למוטב.

אלא שהכנסת מתחה ביקורת על סתמיות זו והוסיפה בנוסח הסופי של החוק את הדרישה כי הנזק ייגרם למבוטח או למוטב.

שמגר העדיף כאמור את הדעה לפיה משיש למבוטח זיקת ביטוח כלשהי בנכס - הוא יכול לבטח את מלוא ערך הנכס גם אם אובדנו לא יביא לו נזק כלשהו.

מסמך 70